<h1>ראבי"ה סימן תרל"ה</h1>
<h2>דף כו.</h2>
שלוחי מצוה פטורין מן הסוכה, כדגמרינן מקראי. וחתן ושושבינין וכל בני החופה פטורין מן הסוכה כל שבעה וגם מן התפלה ומן התפילין וחייבין בקרית שמע וכו' רבי יוסי הגלילי אומר העוסק במצוה פטור מן המצוה. והולכי דרכים ביום פטורין מן הסוכה ביום וחייבין בלילה הולכי דרכים בלילה פטורין מן הסוכה בלילה וחייבין ביום והולכי לדבר מצוה פטורין בין ביום ובין בלילה כי הא דרב חסדא ורבה בר רב הונא כי הוו עיילי לשבתא דריגלא הוו גנו ארקתא דסורא, משום דשלוחי מצוה הוו. ונראה לי הטעם משום דכשנחים וישנים בהנאתם בלילה יכולים למחר לעסוק טפי, והוו בכלל עוסקי מצוה. ושומרי עיר ביום פטורין מן הסוכה ביום וחייבין בלילה ושומרי עיר בלילה פטורין בלילה וחייבין ביום שומרי גנות ופרדסים [פטורים] ביום ובלילה, דפרצה קוראה לגנב. ואם כריא דפירי קמיה חייב בסוכה, דקיימא לן כרבא, כדפסקינן לעיל. וכן כל דבר המשתמר.
חולים ומשמשיהם פטורין מן הסוכה. ולא חולה שיש בו סכנה אלא אפילו חולה שאין בו סכנה ואפילו חש בעינו חש בראשו פטור מן הסוכה הוא ומשמשיו, כעובדא דרבן שמעון בן גמליאל. רב שרא ליה לרב אחא ברדלא למגנא בכילתא בסוכה משום בקי רבא שרי ליה לרב [אחא] בר אדא למיגנא בר ממטללתא משום סירחא, דמצטער פטור מן הסוכה, אבל לא משמשיו, אבל חולה פטור הוא ומשמשיו.
